רו”ח נדב גיל, מנהל תחום תמריצים בינלאומיים בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר

בימים אלו של משבר עולמי אשר סופו אינו ידוע, ניצבים בפני החברות אתגרים מהותיים בכל הנוגע לגיוסי אשראי לצורך פעילות חברות וגופים שונים. עם זאת, חשוב לציין כי קיימים ערוצים חלופיים להלוואות הבנקאיות, לגיוסי הכספים ממקורות פרטיים ולהנפקות בשוקי ההון. המדובר, בערוצים בעלי אופי ממשלתי/ציבורי בעיקר, אשר בהחלט רצוי וכדאי להכירם, ובפרט בימים אלה. ערוצים אלו הם התמריצים הממשלתיים אשר מעוגנים בחוקים ובהחלטות של ממשלות שונות ברחבי העולם.

ככלל, קיימים תמריצים שונים ומגוונים אשר נועדו לעודד פעילויות עסקיות, וניתן לסווגם ל- 2 קבוצות עיקריות:

  1. תמריצי מו”פ – כוללים הלוואות ומענקים עבור פעילויות בתחום המחקר והפיתוח
  2. תמריצי מס – כוללים פטור ממס חברות או שיעורי מס מופחתים בעת משיכת דיבידנד

מאמר זה יסקור את כלל התמריצים הקיימים במדינות שונות, תוך התמקדות במענקים הניתנים במדינת ישראל.

תמריצי מחקר ופיתוח

המקור למענקי מחקר ופיתוח בישראל הוא החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ”ד-1984. עפ”י חוק המו”פ, ניתן לקבל מענקים עבור הוצאות מחקר ופיתוח לפרויקט אשר קיימת בו חדשנות טכנולוגית וקיים שוק נגיש למוצרטכנולוגיה המפותחת. גובה המענק הניתן יכול להגיע עד למחצית מגובה התקציב של הפרויקט.
המענק מוחזר למדינה בצורה של תמלוגים לאורך מספר רב של שנים (3.5%-3% מהמכירות מידי שנה עד הסכום במלואו). ראוי לציין, כי במידה והפרויקט נכשל, סכום הכסף אשר הועבר לחברה יוכר כמענק.
בנוסף:

  1. אין העברת אקוויטי או כל סוג אחר של בעלות תמורת מימון הפרויקט.
  2. תיקון מספר 3 לחוק המו”פ בשנת 2005 אפשר לייצר את המוצר פרי הפיתוח אשר מומן על ידי המדען מחוץ לישראל, כאשר במקרה כזה משולמים תמלוגים מוגדלים למדען. בנוסף החוק מאפשר להוציא את הידע שפותח בכספי המדען אל מחוץ לישראל, ובמקרה כזה זכאי המדען לפיצוי נוסף מעבר לתמלוגים אשר ישולמו במלואם.

קיימים מסלולים שונים מתוקף חוק המו”פ

קרן תנופה היא תוכנית שמטרתה לעודד חדשנות ויזמות טכנולוגית בתעשייה הישראלית, באמצעות תמיכה במיזמים חדשניים בתחומי טכנולוגיה ועיצוב תעשייתי, בשלביהם המוקדמים.

היקף התמיכה במסלול זה הוא בשיעור של עד 85% מהתקציב המאושר, עד לתקרת מענק של 200,000 ₪.

תוכנית החממות הטכנולוגיות מעודדת ומטפחת יזמיות טכנולוגיות של יחידים, אשר נמצאים בתחילת דרכם.
התוכנית, אשר פועלת באמצעות 24 חממות המפוזרות לאורך כל הארץ,,הינה ייחודית שכן היזמים מקבלים את כל מה שהם זקוקים לו, ובין היתר: מקום, מימון, הדרכה, ליווי חשבונאי ומשפטי וכיו”ב.
תוכנית זו תומכת במיזמי R&D המבוססים על רעיונות טכנולוגיים חדשניים אשר תכליתם היא ליצור מוצרים בעלי שוק פוטנציאלי משמעותי. תקציב התוכנית לכל מיזם נע בין 1.4 ל 2.5 מיליון שקל, מהם 85% מוענקים ע”י המדינה בתקופה של שנתיים עד שלוש.
בשנים האחרונות מרבית החממות הועברו לידיים פרטיות (קרנות הון סיכון ברוב המקרים) והיקף המענקים גדל. כמו כן חשוב להוסיף ולציין כי היזמים בחממות המופרטות מדוללים בצורה קיצונית ביחס לחממות הרגילות.

תכנית מגנ”ט – מו”פ גנרי טכנולוגי – תוכנית הסיוע של לשכת המדען הראשי בתמ”ס, המטפלת ברובד של התשתית הטכנולוגית לתעשייה הישראלית, שפועלת באופן מסודר החל מ-1994.
ייחודה של תכנית מגנ”ט הוא בהיותה מכשיר לניצול יעיל ומכוון של המשאבים הלאומיים המוקצים למחקר ולפיתוח התעשייתי. יתרון זה מושג באמצעות יצירת שיתוף פעולה אמיתי בין מספר חברות תעשייתיות, ובין חברות אלו לבין מוסדות מחקר בעת מו”פ של טכנולוגיות טרום-תחרותיות ובעת הטמעתן.
במסלול זה פועלים גופים מהתעשייה ומהאקדמיה תוך שיתוף פעולה המבוסס על יצירת חזון משותף, הגדרת הטכנולוגיות העשויות להקנות את היתרון התחרותי בהגשמתו וחלוקת עבודה עניינית בין השותפים. תכנית הפעולה נשענת על פיתוח מרכיבי הידע הדרוש לכל אחד מהשותפים, וכן על ניצול הידע המצרפי לשם פיתוח מוצרים עתידיים.

מגנטון – בשנת 2001 נפתח מסלול נוסף במסגרת המגנ”ט, אשר מטרתו היא עידוד העברת טכנולוגיות מהאקדמיה לתעשייה (Transfer of Technologies), המתבססת על שיתוף פעולה דואלי בין קבוצת מחקר מהאקדמיה לבין חברה תעשייתית (להבדיל מקונסורציום רב משתתפים כמקובל בתכנית המגנ”ט).
היקף המענק לתכנית שאושרה על-ידי הוועדה יהיה בשיעור של עד 66% מהתקציב המאושר. מוסד המחקר, שהוא שותף מלא לפרויקט יוגדר, לצורך התקצוב בלבד, כקבלן משנה לחברה התעשייתית. מקבלי המענק במסגרת תכנית זו יהיו פטורים מתשלום תמלוגים בגינו.

במסגרת תוכניות המו”פ ארוכות הטווח, היקף המענק יהיה בשיעור של עד 50% מההוצאות המוכרות (ועד ל-60% באזור פיתוח א’).

ארה”ב

הממשל האמריקאי תומך בתוכניות מו”פ ומקצה כ-10 מיליארדי דולרים מדי שנה לפיתוח טכנולוגיות אשר עשויות להיות לעזר לעם האמריקאי.

התקציבים מחולקים באמצעות משרדי הממשלה השונים, המקצים בין 3.5% ו-5% מתקציבם לצורך כך. חלק מהפרויקטים מיועדים לחברות אמריקאיות בלבד, וחלקם פתוחים גם לחברות זרות.
הקריטריון הראשי של הקרנות הפדרליות הוא: “האם המוצר שאותו רוצים לפתח עשוי להיטיב עם העם האמריקאי?“. המוטיבציה של חלוקת מענקים, גם לחברות שאינן אמריקאיות, נובעת מעצם העובדה שאם התוכנית מצליחה והחברה יוצרת מוצר שעונה לקריטריון זה, הרי שמהר מאוד היא תמצא את דרכה למסחר בארה”ב בסיוען של הקרנות הפדרליות.
הקרנות הפדרליות מפרסמות מכרזים, אשר נקראים solicitations, לקבלת הצעות למו”פ בתחומים שבהם יש להן עניין.
על החברות מוטלת האחריות לאתר את המכרז הרלוונטי להן ולהגיש תוכנית במועד המתאים. במצבים מסוימים, ניתן לבדוק האם קיימים solicitation רלוונטים לטכנולוגיה שחברה מתעתדת לפתח.
ישנן יתרונות רבים לקבלת מימון מקרנות הפדרליות עבור חברות ישראליות.
המענקים הפדראליים ניתנים בשיעור של עד 107% מתקציב המו”פ (כולל מרכיב של רווח) ותקציבי המענקים גבוהים מאוד. לרוב, לחברות ישראליות ישנה נגישות לתקציבי הקרנות, אשר אינן דורשות החזר תמלוגים ואינן מציבות מגבלות על הקניין הרוחני.
כדי למנוע מצב של אי מסחור הטכנולוגיה מתוך שיקולים זרים או מכירה במחירים מופקעים, המדינה מקבלתNon exclusive royalty free license – מה שמקנה לה את הזכות לקחת את הפרויקט ולמכור אותו בשוק במחיר סביר.

הקריטריונים הראשיים בקרנות הפדרליות:

Significance – מקוריות וחשיבות המוצר המיועד והתאמתו לצורכי הקולות הקוראים
Feasibility of Approach – איכות מתודולוגיית המו”פ והערכת סיכוייה להצליח
Principle Investigator – איכות וניסיון החוקר הראשי מטעם החברה
Facilities – איכות המעבדה, המכונות והציוד
Budget – מידת הרלוונטיות והצידוק של תקציב המו”פ המוגש
Commercialization Potential – פוטנציאל מכירות בשוק

אירופה

הרחבת האיחוד האירופי הביאה לתפנית היסטורית עבור החברות באיחוד האירופי מבחינה פוליטית, גיאוגרפית וכלכלית. האיחוד האירופי וישראל קרובים כיום יותר מאי פעם, ופועלים כשכנים קרובים לחיזוק התלות הפוליטית והכלכלית ההדדית ביניהם. תהליך הרחבת האיחוד האירופי מציע לאיחוד עצמו כמו גם לישראל הזדמנות לטפח יחסים הדוקים, הכוללים מידה ניכרת של אינטגרציה כלכלית והעמקה של שיתוף הפעולה הפוליטי. האיחוד האירופי וישראל נחושים לשפר את היחסים ביניהם ולקדם יציבות, ביטחון ורווחה.
תהליך קידום המו”פ בין גופי המחקר והתעשייה הישראלית עם אירופה, שהחל עם קבלת ישראל לתוכנית המסגרת הרביעית למו”פ באוגוסט 1996 במעמד של מדינה נלווית לתוכנית, מקבל בשנים האחרונות תנופה משמעותית.
תכנית המסגרת היא כיום אחד המנופים הגדולים של התעשייה המתקדמת באירופה. התוכנית נוסדה בשנת 1984, כדי לאפשר לקהילות המחקר האקדמי והתעשייתי לאגד כוחות בפיתוח פרויקטים ופתרונות טכנולוגיים שיש בהם תועלת למשק האירופי. התוכנית מעודדת יצירה של קונסורציומים הטרוגניים, הכוללים נציגים מהאקדמיה ומהתעשייה, ומספקות מימון לפרויקטים משותפים של מחקר יישומי.
תוכנית המו”פ השישית, אשר הסתיימה בשנת 2006, התמקדה ב-7 נושאים מרכזיים: איכות חיים ומדעי החיים, חברה וטכנולוגיות מידע, צמיחה, אנרגיה והסביבה, שיתוף פעולה בינלאומי, חדשנות והון אנושי, כאשר התחום אשר זכה להשתתפות הערה ביותר של משתתפים ישראלים היה תחום החברה וטכנולוגיות המידע.
יש להדגיש, כי ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לאירופה אשר משתתפת בתוכנית כחברה מן המניין. תהליך שיתוף הפעולה בין ישראל והאיחוד האירופי הגיע להישגים חשובים, היות ושני הצדדים השכילו לנצל בצורה מרשימה את ההזדמנות שנקרתה בדרכם. מאז שהחלה ישראל להשתתף בתוכניות המו”פ של האיחוד האירופי היא הפכה לשחקן משמעותי, וכיום היא אחת השחקניות המובילות ביחס שבין היקף האוכלוסייה למספר הפרויקטים שנציגיה משתתפים בהם.
למעשה, ישראל הפכה לגורם כה משמעותי בתוכניות המו”פ האירופאיות בשל הסיבה שהישראלים משלימים את היכולות של האירופאים בידע הטכנולוגי וברעיונות החדשניים שלהם. הפרופיל של המשתתפים הישראלים הוא מגוון, וכולל מוסדות אקדמיים, משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות (רכבת ישראל והתעשייה האווירית) וכן חברות תעשייתיות.
לתוכנית המו”פ יש ערך מוסף ממשי לשותפים הישראליים, וזאת מעבר למימון הישיר, שכולל בין היתר: פתיחת הדלק לשוק האירופאי,סיוע במציאת שותפים חיצוניים במחקר ופיתוח של מוצרים וטכנולוגיות חדשות,
קיצור ה-Time to market, שיפור התדמית ובמקרים מסוימים אף סיוע בגיוסי הון לחברה הישראלית המשתתפת.

תוכנית המסגרת השביעית ה-FP7 –

תקציב התוכנית אשר נפרסת על פני 7 שנים: 2007-2013 מגיע לכ-50 מיליארד אירו!
תחומי המחקר של התוכנית השביעית כוללים את תחומי הבריאות; מזון חקלאות וביוטכנולוגיה, טכנולוגיות מידע ותקשורת, ננוטכנולוגיה, חומרים ותהליכי יצור; סביבה; תחבורה ואווירונאוטיקה; מדעי החברה והרוח; חלל; ותחום נוסף שרלוונטי מאד לחברות ישראליות – אבטחה אזרחית.

קרנות דו-לאומיות למימון מחקר ופיתוח, Eureka והסכמים דו לאומיים
קרן דו-לאומית המתוקצבת על ידי שתי המדינות. תקציב זה מיועד לתמיכה בשיתופי הפעולה לפיתוח מוצר טכנולוגי חדשני.קרנות דו-לאומיות אינן כפופות להוראות חוק המו”פ.
כל אחת מהקרנות מנוהלת בנפרד על ידי גוף עצמאי.
Eureka היא הסכם מסגרת בין מדינות רבות באירופה לשיתופי פעולה בין 2 מדינות אשר כלולות בהסכם. שיתוף הפעולה הוא כמובן מו”פי והכספים מגיעים מכספי המדען הראשי בכל מדינה תוך כדי חתימה על חוק המו”פ. כך גם לגבי ההסכמים הדו לאומיים.

תמריצי מס

אחד החוקים המרכזיים שעוסקים בנושא הטבות המס בישראל הוא החוק לעידוד השקעות הון התשי”ט, 1959.

באמצעות החוק, ניתנות הטבות בדרך של מענקים והטבות מס להקמה ולהרחבה של מפעלים העומדים בקריטריונים של “מפעל מאושר”. מעמד זה מאפשר ליהנות מהטבות לתוכניות השקעה באחד ממסלולי ההטבות שהחוק קובע. הקריטריונים למעמד “מפעל מאושר” נגזרים מהמטרות אשר לשמן חוקק החוק וממיקומם הגיאוגרפי של המפעלים על פי אזורי פיתוח מא’ עד ג’ בסדר עדיפויות יורד.

מסלולי הסיוע במסגרת החוק

מסלול המענקים

במסגרת מסלול המענקים זכאי מי שקיבל אישור למענקים והטבות המס המתוארים להלן:

  • המענק ניתן עבור השקעה ברכוש קבוע וציוד בלבד. שיעור גובה המענק נקבע בהתאם לאזור הפיתוח בו אושרה התוכנית, כאחוז מסך ההשקעה בתוכנית. באזור א’ 24% ובאזור ב’ 10%. יש להדגיש, כי באזור פיתוח ג’ מסלול זה אינו רלוונטי.

הטבות מס – מפעל מאושר באזור פיתוח א’ זכאי לשנתיים פטור ממס ולמס מופחת ביתר תקופת ההטבות על ההכנסה הבלתי מחולקת. אם יחולקו רווחים יחויב הבעלים במס דיבידנד מופחת ואילו החברה תחויב במס ממנו הופטרה ושהייתה משלמת לולא בחרה במסלול זה. בכל הנוגע למפעל מאושר באזור פיתוח ב’ יהיה זכאי ל – 7 שנים של מס חברות מופחת. בדומה למסלול הקודם, גם מסלול זה אינו רלוונטי לאזור פיתוח ג’.

מסלולי הטבות מס

קיימים שלושה מסלולי הטבות מס במסגרת החוק:

  • המסלול החלופי

במסלול החלופי נהנה מפעל מאושר מפטור מלא ממס חברות על הכנסתו החייבת הבלתי מחולקת. חברה המחלקת דיבידנד מרווחים פטורים מחויבת במס חברות מופחת. שיעור מס החברות המופחת משתנה בהתאם לשיעור הבעלות של המשקיעים הזרים במפעל המאושר.

ההטבות במס לפי אזורי עדיפות

הטבות במס לפי איזורי עדיפות

שיעורי המס מופחתים בהתאם לשיעורי הבעלות של משקיעי החוץ בחברה – ככל ששיעור אחזקותיהם של משקיעי החוץ גבוה יותר כך שיעור מס החברות יהיה נמוך יותר. שיעור זה נע בין 10% מס בחברות בהן שיעור אחזקות משקיעי החוץ יעלה על 90% ל-25% מס בחברות בהן שיעור אחזקות משקיעי החוץ נמוך מ-49%.

שיעור מס הדיבידנד יעמוד בכל החברות על 15%, וזאת לעומת השיעור הרגיל של 25% בחברות אשר אינן זוכות למעמד של מפעל מאושר.

  • מסלול אירלנד

מסלול זה נקרא על שם מסלול ההטבות המקובל באירלנד, והוא מיועד למפעלים מאושרים באזור פיתוח א’ בלבד. חברה שתבחר במסלול זה תשלם מס חברות מופחת בשיעור של 11.5% בתקופת ההטבות (עד 10 שנים). בעת חלוקת הדיבידנד מההכנסה שנצברה, ישלם משקיע חוץ מס בשיעור של 4%, ומשקיע ישראלי ישלם מס בשיעור של 15%. שיעורי המס הסופיים במסלול זה על רווחים מחולקים הינם כ- 15% למשקיע חוץ וכ-25% למשקיע ישראלי. בחירה במסלול אירלנד לפיכך, עשויה להתגלות ככדאית לחברה המתכננת לחלק את עיקר הכנסותיה כדיבידנד.

הטבות מס רטרואקטיביות במסגרת תיקון מספר 65 לחוק עידוד השקעות הון
תיקון מספר 65 מהווה הזדמנות לחברות לקבל החזרי מס ניכרים על רווחים שנצברו בתקופה בה רשמה החברה רווחים מפעילותה. יש להדגיש, כי הזדמנות זו מוגבלת בזמן וניתן לתקן את שנת הבחירה (השנה הראשונה לתחילת תקופת ההטבות בהנחה שלחברה הכנסה חייבת למס) רטרואקטיבית, ע”י מתן הודעה תוך 90 יום מיום פרסום החוק.

קיצור תקופת ההמתנה לבחירה “בשנת בחירה” לחברה בעלת מפעל מאושר במסלול חלופי
במסגרת תיקון מספר 60 לחוק, נקבע, בין היתר, כי חברה המבקשת לקבוע שנת בחירה (הפעלה) למפעל המוטב, חייבת להמתין לפחות 3 שנים משנת ההפעלה של המפעל המאושר שבידה. כלומר, חברה שזכתה לאישור ביצוע סופי ממרכז ההשקעות אשר במסגרתו נקבעה שנת 2005 לדוגמא כשנת ההפעלה, יכלה לבחור כשנת בחירה של המפעל המוטב לכל המוקדם את שנת 2008. התיקון הנוכחי מקצר את תקופת ההמתנה משלוש שנים לשנתיים. לפיכך, אותה חברה תוכל כעת לאחר תיקון 65 לבחור בשנת בחירה את שנת 2007 ולא 2008.
משמעות התיקון בנושא זה הינה גדולה מאוד, ובפרט עבור חברות הפועלות ממרכז הארץ (אזור פיתוח ג’) במסלול החלופי, שכן במסלול זה הזכאות היא לשנתיים פטור ממס חברות ותקופה נוספת של מס מופחת. קיצור תקופת ההמתנה מ-3 שנים לשנתיים מאפשר לחברה להתחיל תקופת הטבות חדשה מייד לאחר סיום השנתיים הפטורות של התוכנית הקודמת.
יש להדגיש, כי ניתן יהיה לתקן רטרואקטיבית את שנת הבחירה לגבי השנים 2004, 2005 ,2006 ו- 2007 בדרך של הודעה לרשות המיסים לעניין שנת הבחירה החדשה בפרק זמן של 90 יום מרגע פרסום התיקון לחוק (אשר כאמור טרם פורסם ברשומות). כעקרון, הודעה על שנת בחירה עבור שנה כלשהי אפשרית עד מועד הגשת דוח המס לאותה שנה או עד 12 חודשים לאחר תום שנת המס, כמוקדם מבין שני המועדים.

קיצור תקופת לבחירה “בשנת בחירה” לחברה בעלת מפעל מאושר במסלול מענקים
תיקון 60 לחוק קבע תקופת המתנה ארוכה יחסית (5 שנים) לחברות בעלות מפעל מאושר במסלול מענקים אשר ביקשו להפעיל תוכנית השקעות חדשה נוספת במסלול החלופי (מפעל מוטב). במסגרת תיקון 65, תקופת ההמתנה קוצרה ל-3 שנים בלבד. לדוגמא: חברת בעלת מפעל מאושר עם שנת הפעלה 2004 יכולה כעת להתחיל תקופת הטבות חדשה במסלול החלופי כבר ב-2007 במקום ב- 2009 לפני התיקון. תיקון זה מהווה הזדמנות פז לתכנון מס יעיל לחברות בעלות הכנסה החייבת במס.

החלה רטרואקטיבית של התקנות בנוגע לקבלני משנה, לגבי מפעלים המבקשים לקבוע את השנים 2004, 2005 או 2006 כשנת הבחירה.
לאחר תיקון 60 לחוק, פורסמו תקנות לעידוד השקעות הון (תנאים שבהתקיימם יראו במפעל המוכר רכיב למפעל אחר, מפעל הזכאי להטבה), התשס”ז- 2007. התקנות עוסקות, בין היתר, באופן בו תוסדר זכאותם להטבות של מפעלים תעשייתיים, אשר אינם מייצאים את מוצריהם לחו”ל באופן ישיר. מדובר בקבוצת מפעלים הפועלים בעיקר כקבלני משנה של מפעלי תעשיה שהינם יצואנים ישירים. כזכור, אחד השינויים המרכזיים במסגרת תיקון מספר 60 לחוק היה קביעת שיעור מזערי של ייצוא נדרש- 25%, ובכך ייחשב המפעל כ “בר תחרות”, ועל כן יהיה זכאי להטבות המוקנות בחוק. מטרת התקנות אשר באו להסדיר את נושא הייצוא העקיף, הייתה להביא לכך שגם מפעלים אשר אינם מייצאים באופן ישיר ייחשבו כ”ברי תחרות”. משמעותו של התיקון הנוכחי היא אפשרות לקבל את הטבות המס רטרואקטיבית- כבר מדו”ח המס של שנת 2004 ואילך.

סיכום
גם בימים כתיקונם של פעילות עסקית “נורמאלית”, ובפרט בתקופה הנוכחית של משבר כלכלי גלובלי, התמריצים מהווים הזדמנות למינוף וקידום תוכניותיהן של החברות השונות. מסלולי התמריצים השונים מאפשרים לחברות אשר נקלעו למחנק אשראי להמשיך ולהזרים הון באפיקים שונים ולצאת מן המשבר כשידן על העליונה.

לפרטים ומידע נוסף: רו”ח נדב גיל, מנהל תחום תמריצים בינלאומיים בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר, בטלפון: 03-6085378 או בדוא”ל: ngil@deloitte.co.il