מאת: אסתי פשין, מנכ”לית (פרו בונו) שדולת ההייטק
חוק האנג'לים
אסתי פשין – מנכ”לית שדולת ההייטק על חוק האנג’לים

אחד העיוותים המשמעותיים ביותר הינו בחוק המו”פ שנוסחות ההחזר למדען בתרחיש של אקזיט – מכירת ידע או חברה – והוצאת הידע מישראל תלויות בשאלה האם החברה ממשיכה להתקיים כתאגיד או לא. אם החברה מוכרת רק את הידע ומפסיקה להתקיים כתאגיד, הנוסחה תלויה בשווי הידע שנוצר, והוצאות המו”פ הכרוכות ביצירתו. אם החברה מפסיקה להתקיים כתאגיד, הנוסחה תלויה בשווי המכירה כולה, ובסך השקעות ההון בחברה.
כל אחת מהנוסחאות עשויה להיות עדיפה לבעלי המניות – כלומר לייצר החזר נמוך יותר – בתרחישים שונים. לפיכך, חברות רבות בוחרות היום את מסלול ההחזר ע”פ גובה ההחזר. זה מצב לא בריא. ההחלטה אם לסגור את החברה או לא, אינה צריכה להיות תלויה בגובה ההחזר למדען.

הפתרון הראשון והחשוב לענין טמון בתקרה להחזרים. כידוע לכם, נושא זה אושר בחקיקה בסוף 2010, וכעת הממשלה והכנסת בשלבים סופיים של אישור התקנות. שלבים סופיים, משמע שהתקנות בידי משרד המשפטים, והם יועלו לאישור ועדת כספים בקרוב. חה”כ אילטוב עושה כל מאמץ ע”מ שהדבר יקרה בהקדם האפשרי.

מעבר לכך, אני מניחה שכולכם תסכימו איתו שהתרחיש שבו אחרי אקזיט מוקם מרכז פיתוח בישראל, הוא תרחיש רצוי, בלא תלות אם התאגיד המקורי שנרכש הפסיק להתקיים או לא.

בהקשר זה, חה”כ אילטוב הניח לפני כמה שבועות הצעת חוק על שולחן הכנסת, אשר גובשה בסיועה איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתכונה ואשר חתומים עליה כ-20 חברי כנסת.

הצעת החוק מחייבת את הממשלה להעדיף מצבים בהם אחרי מכירת החברה נותר או מוקם מרכז פיתוח בישראל. חשוב להבין, המנגנון המוצע אינו להרע את התנאים של מי שעושה אקזיט ואינו מקים מרכז פיתוח, אלא להיטיב את התנאים של מי שעושה אקזיט, שבעקבותיו מוקם מרכז פיתוח (באמצעות התאגיד המקורי או באמצעות התאגיד הרוכש).

מטרת העל היא לעודד פיתוח תעשיה – חברות גדולות – בארץ. כולנו מבינים שאקזיטים זה חלק מכללי המשחק. אקזיטים זה לא דבר רע. יחד עם זאת, אנחנו מעדיפים לכוון לכך שהאקזיטים יהיו טריגר לבנית תעשיה.